רבר נ' עו"ד לבל וינשטוק

פסק דין

השאלה העומדת לדיון היא האם על הנתבעת לשלם לתובע את סכום התביעה, בגין כספים אותם גבתה ממנו כשכר טרחה עבור טיפולה בעסקת מכר אותה ביצע התובע.

כללי:

בעלי הדין:

בשנת 2002 היה התובע בעל זכויות החכירה במקרקעין הידועים כחלקה 56 בגוש 6443 בהוד השרון (להלן-"המקרקעין").

הנתבעת הינה עורכת דין במקצועה.

מערכת היחסים בין הצדדים:

בשנת 2002 ביקש התובע למכור את המקרקעין, ופנה אל הנתבעת על מנת שתייצג אותו בעסקה זו. הנתבעת נענתה לפנייתו של התובע.

הצדדים לא ערכו חוזה בכתב אודות שכר טרחתה של התובעת, אם כי ביום 19.6.03 נתן התובע לנתבעת הוראות בכתב כדלקמן:

"באשר ליתרת הפקדון הנמצא אצלך בנאמנות בחשבון נאמנות בבנק לאומי העומדת כיום על הסך 233,000 ₪ ואשר נובעת מכספים שהופקדו בידיך בגין מכירת הבית בשכ' גני צבי רח' ההגנה הוד השרון חלקה 56 בגוש 6443 (לאחר תשלום המסים וההיטלים) הנני מורה לך כדלקמן:

מסכום זה יופחת שכ"ט בגין טיפול במס שבח , מס מכירה והיטל השבחה והפחתתם בשיעור 10% מסכום ההפחתה + מע"מ.

מתוך היתרה אני מורה כי תשלמי לרו"ח גסר את רישפי סכום אשר אני חייב להם ואשר את גובהו אודיע לך טלפונית.

את היתרה אבקשך להעביר לחשבוני בבנק לאומי סניף ערד מס' 758 חשבון מס'...."

ביום 4.8.02 גבתה הנתבעת מהתובע עבור הטיפול בעסקת המכר את הסך 21,177 ₪ כולל מע"מ, ועל סכום זה אין לתובע כל טענה שהיא.

ביום 20.6.03 גבתה הנתבעת מאת התובע בגין הטיפול בשומות מס שבח, מס מכירה והיטל השבחה את הסך 50,000 ₪ + מע"מ, ובסה"כ את הסך 59,000 ש"ח כולל מע"מ.

לחילופין, טוען התובע כי שומת מס השבח בוטלה ע"י מס שבח, לאחר שהתברר שאשתו מכרה דירת מגורים כשנה לפני מכירת המקרקעין, ולכן יש להפחית את סכום שכר הטרחה בגין מס השבח והיטל ההשבחה. לעומתו טוענת הנתבעת, כי מאחר ולאחר ביטל השומה היה עליה לעבוד פעם נוספת עבור התובע בייצוג בפני רשויות מס שבח, זכאית היא לקבל שכ"ט נוסף.

העדויות והסכמת הצדדים:

התובע הגיש את תצהירו ואת תצהיר אשתו. אשתו של התובע הצהירה כי לא נכחה בפגישות בהן סוכמו ענייני שכר הטרחה, וכי היא נכחה אך ורק בשתי פגישות, האחת במשרדי מיסוי מקרקעין, בעת שחתם התובע על הסכמתו לשכה"ט ביום 19.6.03. אשת התובע לא אמרה שהנתבעת הכריחה את התובע לחתום על כתב ההוראות, אך אמרה שהתחושה שלהם הייתה שאם התובע לא יחתום על מסמך זה לא יקבל את כספו. מדבריה אלו של אשת התובע עולה שלא היה כל איום מצד הנתבעת, אלא תחושה אישית שלהם בלבד. בתצהיר לא ציינה אשת התובע שהנתבעת איימה עליהם.

לתצהיר התובע ואשתו צורפו מסמכים רבים.

הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה. גם לתצהיר זה צורפו מסמכים רבים. כן הגישה הנתבעת את תצהירו של עו"ד קוריאט, שעבד באותה עת כשכיר במשרדה, שהחתים את התובע על ההצהרות למס שבח.